אימונוגלובולינים
מאת: טקדה
אימונוגלובולינים בדם – Immunoglobulins (IgRT)
טיפול תחליפי באימונוגלובולינים (immunoglobulin replacement therapy, או IgRT) הוא טיפול למגוון מצבים רפואיים, ביניהם מצבים של חסר חיסוני, המורכב מנוגדנים אנושיים אשר יכולים להינתן דרך הוריד או בהזרקה תת עורית.
מה זה אימונוגלובינים?
נוגדנים (השם בעברית של אימונוגלובולינים) הם חלבונים שהגוף מייצר כדי לעזור להילחם בזיהומים מסוימים. כל נוגדן שנוצר על ידי הגוף שונה במקצת מכיוון שהוא מתאים כמו מנעול ומפתח למגוון חומרים זרים (כגון וירוס או חיידק) שנכנסים לגוף במטרה לאתר אותם ולהילחם בהם. במהלך החיים הגוף מייצר אלפי נוגדנים שונים כאשר נחשפים לזיהומים שונים. ישנם מספר סוגים של נוגדנים שלכל אחד תפקיד ייחודי, ביניהם אימונוגלובולין G (או בקיצור – IgG), אימונוגלובולין M (IgM), ואימונוגלובולין A (IgA).
מה כולל תהליך הייצור של האימונוגלובולינים?
הטיפול באימונוגלובולינים מופק מנוגדנים הנמצאים בפלזמה שמקורם מתרומות דם/פלזמה הנאספות מאלפי תורמים, כדי ליצור אוסף מרוכז ומגוון של נוגדנים נגד זיהומים אפשריים רבים שהגוף עלול להיתקל בהם. זהו תהליך ייחודי, שבו בשונה מתרופות אחרות המיוצרות באופן סינטטי, הטיפול הוא תוצר אך ורק של תרומות דם של תורמים.
אילו סוגי אימונוגלובולינים קיימים?
האימונוגלובולינים הזמינים יעילים באותה מידה לטיפול במגוון רחב של מצבים, אך הם מעט שונים זה מזה בתכולתם, השונות מתבטאת בין היתר:
- מייצבים – מוצרים מסוימים כוללים מייצבים העשויים מגלוקוז או מלטוז, מה שעשוי להפריע לבדיקות הסוכר של חולים סוכרתיים. בנוסף, ישנם מוצרים עם מייצבים העשויים מסורביטול, אליו אחוז נמוך מהאוכלוסייה עלול לפתח תופעות לוואי מסוימות.
- ריכוז אלבומין ונתרן – ישנם מוצרים דלים בנתרן ואלבומין, שעשויים להיות מתאימים יותר לאנשים עם בצקות ומצבים בהם יש אגירת נוזלים.
- נוגדנים לסוג דם שאינו O – ישנם מוצרים עם ריכוז גובה יותר של נוגדנים לסוג דם שאינו O, מה שעלול בקרב מטופלים עם סוג דם שאינו O לגרום לתגובה ולאנמיה המוליטית.
ישנם מוצרי אימונוגלובולינים רבים ושונים , ולכן חשוב לשוחח עם הרופא המטפל על האפשרויות השונות ועל היתרונות והחסרונות של כל סוג.
באילו מצבים מטפלים באימונוגלובולינים?
ישנן שתי סיבות עיקריות לטיפול באימונוגלובולינים – במצבים של כשל חיסוני, מצבים בהם ישנה פגיעה בתפקוד של מערכת החיסון, ובמחלות אוטואימוניות, מחלות בהן הגוף תוקף את עצמו.
במצבי כשל חיסוני המטרה העיקרית של הטיפול היא מניעת זיהומים. בין מצבי הכשל החיסוני העיקריים בהן מטפלים באימונוגלובולינים ניתן למנות מצבים כמו כשל חיסוני ראשוני (הפרעה מולדת במערכת החיסון), מקרים מסוימים של לויקמיה מסוג CLL, וזיהום בנגיף ה-HIV.
במחלות אוטואימוניות מטרת הטיפול היא לטפל במחלה עצמה או לשפר את תסמיניה. בין המחלות האוטואימוניות בהן מטפלים באימונוגלובולינים ניתן למנות מחלות כמו ITP (תרומבוציטופניה אימונית (Immune Thrombocytopenic Purpura- מצב בו מערכת החיסון גורמת להרס של טסיות הדם, ואופתלמופתיה של גרייבס- מחלה בה הגוף תוקף את רקמות החיבור והשומן מאחורי העין.
אילו בדיקות יש לבצע לפני קבלת העירוי?
טרם קבלת העירוי, יש לבצע בדיקת דם להערכת תפקודי הכליות והכבד, וספירת דם, לצד בדיקת רמות האימונוגלובולינים בדם. אם בבדיקה זו סוג אחד של אימונוגלובולין, המכונה IgA, נמצא ברמה נמוכה מאוד, ייתכן שלא יהיה ניתן לבצע את הטיפול עקב סיכון מוגבר לתגובה אלרגית קשה.
בדיקת מעבדה נוספת המתבצעת טרם הטיפול היא בדיקה לאיתור עדות לזיהומים ויראליים (למשל, וירוס ההפטיטיס).
מה משך הטיפול ומינון התרופה?
טיפול באימונוגלובולינים יכול להינתן במספר דרכים, כשהדרכים הנפוצות כיום הן עירוי תוך ורידי (IVIG) או תת עורי (SCIG או fSCIG). עירוי תוך ורידי לרוב נמשך כשלוש עד שש שעות ועירוי תת עורי כשעה עד שעתיים. מינון הטיפול נקבע על פי משקל המטופל לתקופות שונות בהתאם לצורך הרפואי. אורך תקופת הטיפול משתנה בהתאם למטופל, כשמטופלים מסוימים יכולים להיות מטופלים לתקופה קצרה בלבד, ומנגד אחרים יכולים להיות מטופלים לאורך כל החיים.
היכן ניתנת התרופה?
התרופה ניתנת בבית החולים באשפוז יום והיום, עם כניסת האופציה לטיפול תת עורי, ניתן לקבל את הטיפול גם בבית2. לאחר הדרכת אחות, עירוי תת עורי רגיל ועירוי fSCIG יכולים להיות מוזרקים על ידי המטופל עצמו בביתו, מה שיכול להקל משמעותית על תהליך מתן התרופה, במיוחד במקרים בהם יש לקבל את הטיפול לאורך זמן.
מה הן תופעות הלוואי של הטיפול?
מרבית האנשים אינם סובלים מתופעות לוואי משמעותיות מהטיפול באימונוגלובולינים. חשוב לציין כי בטיפולים התת-עוריים באימונוגלובולינים, SCIG ו-fSCIG, פרופיל הבטיחות שמור יותר עם פחות תופעות לוואי סיסטמיות (כלומר שאינן מקומיות), אך נצפו תופעות לוואי אפשריות במקום ההזרקה. עם זאת, ישנן כמה תופעות לוואי אפשריות, במיוחד במקרים בהם הטיפול אינו ניתן על בסיס קבוע ו/או אם הוא ניתן במינונים גבוהים יחסית. במהלך הטיפול, כרבע מהאנשים עלולים לחוות תופעת לוואי קלות או לא נעימות, אבל לרוב לא מסוכנות. לעתים רחוקות מאוד, יכולות להופיע תופעות לוואי חמורות יותר כמו תגובות אלרגיות או התפתחות ספירת דם נמוכה (כמו למשל אנמיה).
אחת מתופעות הלוואי הנפוצות ביותר היא כאבי ראש. תופעות לוואי אחרות כוללות צמרמורות, חום, הסמקה, כאבי שרירים דמויי שפעת או כאבי מפרקים, תחושת עייפות, בחילות, הקאות ופריחה. לרוב, תגובות אלו קורות בדרך כלל עם במנה הראשונה של הטיפול או עם החלפה לסוג אחר של הטיפול. בנוסף, תופעות לוואי שיכולות להתרחש יום או יותר לאחר קבלת הטיפול כוללות פריחות וספירת דם נמוכה.
C-ANPROM/IL/HYQ/004
